פירושי הקוראן בשפה העברית סורת מַרְיַם

תקציר

פירושי הקוראן בשפה העברית סורת מַרְיַם

Download
שלח תגובה

Detailed Description

    פירושי הקוראן בשפה העברית

    סורת מַרְיַם (19)

    معاني سورة مريم

    باللغة العبرية

    כּהיעץ (1) זֶכֶר רַחֲמֵי רִבּוֹנְךָ עַל עַבְדוֹ זַכַּרִיָּא (2) כִּשֶׁהִתְפַּלֵּל אֶל רִבּוֹנוֹ תְפִילָה סִתְרִית (3) אָמַר רִבּוֹנִי עֲצְמוֹתַי עָשְשוּ וְרֹאשִׁי בָּעַר מֵשֵׂיבָה וּלֹא הָיִיתִּי רִבּוֹנִי בִּתְפִילַתִי אֶלֶיךָ אֻמְלָל (4) וְכִי אֲנִי חָשַׁשְׁתִּי מִפְּנֵי הַקְּרוֹבִים מֵאֲחוֹרַי וְאִשְׁתִי הָיְתָה עֲקָרָה נָא הַעְנֵק לִי מֵאֵתְךָ בֵּן (5) יֵרֵש אוֹתִי וְיֵרֵש מֵבֵּית יַעְקוּבּ וַעֲשֶׂה אוֹתוֹ רִבּוֹנִי מְרֻצֶה (6) הוֹי זַכַּרִיָּא הִנֵּה אָנוּ מְבַשְׂרִים לְךָ עַל עֶלֶם שְׁמוֹ יַחְיַא מִקֹדֶם לֹא קָרָאנוֹ בּוֹ לְאִישׁ (7) אָמַר רִבּוֹנִי אֵיךְ יִהֱיֶה לִי עֶלֶם וְאִשְׁתִי הָיְתָה עֲקָרָה וּכְבָר בָּאתִּי בַּיָמִים (8) אָמַר כַּךְ אָמַר רִבּוֹנְךָ זֶה קַל לִי וּכְבָר בָּרָאתֵיךָ לִפְנֵי כֵן בֶּהֱיוּתְךָ לֹא כְּלוּם (9) אָמַר רִבּוֹנִי עֲשֶׂה לִי אוֹת אָמַר אוֹתְךָ שֶׁלֹא תְדַבֵּר אֶל בְּנֵי הָאָדָם שְׁלֹשָׁה לֵילוֹת וְאַתָּה בָּרִיא וְשָׁלֵם (10) וְיָצָא מִן הַמִּחְרָאבּ וֹאוֹתֵת לָהֵם כּי שַׁבְּחוּ אֶת אַלּלַה הַשְׁכֵּם וְהַעֲרֵב (11) הוֹי יַחְיַא אֱחוֹז בַּסֶּפֶר בְּמֶרֶץ וְהִעְנַקְנוֹ לוֹ אֶת הֶחָכְמָה מֵנִעוּרָיו (12) וְרַחֲמִים מֵאִתַנוֹ וְטֹהַר וְהָיָה יְרֵא שָׁמַיִם (13) וּמְכַבֵּד אֶת הוֹרָיו וְלֹא הָיָה עָרִיץ מוֹרֶה (14) וְשָׁלוֹם עַלָיו בַּיוֹם שֶׁבּוֹ נוֹלַד וּבַיוֹם שֶׁבּוֹ יָמוּת וּבַיוֹם שֶׁבּוֹ יוֹשַׁב לַחַיִים (15) וּזְכֹר בַּסֶּפֶר אֶת מַרְיָם כְּשֶׁפָּרְשָׁה מִמִשְׁפָּחֲתָה אֶל מָקוֹם מִזְרָחִי (16) וְלָקְחָה לָה מְחִיצָה מִפְּנִיהֵם וְשָׁלַחְנוּ אֶלֵיהָ אֶת רוּחֵנוֹ וְנִגְלְתָּ לָהּ בְּצוּרַת אָדָם שָׁלֵם(17) אָמְרָה יִשְׁמֹרְנִי הָרַחֲמָן מִפְּנֵיךָ אִם יְרֵא שָׁמַיִם הִנְךָ (18) אָמַר אֵינֵנִי אֶלָא שָׁלִיחַ רִבּוֹנֵךְ לְהַעְנִיק לָךְ בֵּן טָהוּר (19) אָמְרָה אֵיךְ יֶהֱיֶה לִי בֵּן וְלֹא נָגַע בִּי אָדָם וְלֹא הָיִיתִּי זוֹנָה (20) אָמַר כַּךְ אָמַר רִבּוֹנֵךְ זֶה קַל לִי וְנַעֲשֶׂה אוֹתוֹ אוֹת לִבְנֵי הָאָדָם וְרַחֲמִים מֵאִתַנוֹ וְזֶה דָבָר נִגְזָר (21) אָז הָרְתָה אוֹתוֹ וּפָרְשָׁה עִמוֹ אֶל מָקוֹם נִידַח (22) וְחַבְלֵי הַלִידָה פּקְדוּהָ אֶצֶל גֶזַע הַדֶקֶל אָמְרָה מִי יִתֵּן וּמַתִּי לִפְנֵי כֵן וְיָרַדְתִּי לִתְהוּם הַנְשִׁיָּה (23) וְקָרָא אֶלֵיהָ מִתַחֲתֶיהָ אַל תִעַצְבִּי כְּבַר הֶעֱמִיד רִבּוֹנֵךְ מִתַחַת לְרַגְלָיֵךְ פֶּלֶג (24) וְנַעֲנְעִי לִקְרָאתֵךְ אֶת גֶזַע הַדֶקֶל יוֹרִיד עַלָיֵךְ תְמָרִים טְרִיִים (25) וְאִכְלִי וּשְׁתִי וְתָנוּחַ דְעַתֵךְ וְאִם תִרְאִי אַף אֶחַד מִבְּנֵי אָדָם אִמְרִי אֲנִי נָדַרְתִי לָרַחֲמָן צוּם וְלֹא אֲדַבֵּר הַיּוֹם עִם אִישׁ (26) וְהִבֵיאָה אוֹתוֹ אֶל בְּנֵי עַמָּה אָמְרוּ הוֹי מַרְיָם כְּבַר עָשִׂיתְּ דָבָר נוֹרָאִי (27) הוֹי אָחוֹת הָרוּן לֹא הָיָה אָבִיךְ אִישׁ רֶשַׁע וְלֹא הָיְתָה אִמֵךְ זוֹנָה (28) אָז הִצְבִּיעָה עַלָיו הֵם אָמְרוּ אֵיךְ לְדַבֵּר אֶל תִינוֹק בַּעֲרִיסָה (29) אָמַר אֲנִי עֶבֶד אַלְלַה הִעְנִיק לִי אֶת הַסֶּפֶר וְעָשָׂנִי נָבִיא (30) וְעָשָׂנִי מְבֻרָךְ בְּכֹל אֲשֶׁר אֶהֱיֶה וְצִיוַנִי עַל הַתְפִילָה וְעַל הַזַכָּאת כֹּל עוֹד אֲנִי בַּחַיִים (31)וּמְכַבֵּד אֶת אִמִי וְלֹא עָשָׂנִי עָרִיץ סוֹרֵר (32) וְהַשָׁלוֹם עַלָי בַּיוֹם שֶׁבּוֹ נוֹלַדּתִּי וּבַיוֹם שֶׁבּוֹ אָמוּת וּבַיוֹם שֶׁבּוֹ אוֹשָׁב לַתְחִיָּה (33) זֶהוּ עִיסָא בֵּן מַרְיָם דְבָר הָאֶמֶת שֶׁבּוֹ מְפַקְפְּקִים (34) לא רָאוּי שֶׁאַלְלַה יֵקַּח לוֹ בֵּן יִשְׁתַבַּח שְׁמּוֹ אִם גָזָר דָבָר רַק יֹאמַר לוֹ הֱיֶה והָיָה (35) וְכִי אַלְלַה הוּא רִבּוֹנִי וְרִבּוֹנְכֶּם לָכֵן עַבְדוּהוֹ זֶה אֹרַח מֵישָׁרִין (36) הַמַּחַנוֹת חָלְקוּ בֵּינִיהֵם וְאוּי לַכּופְרִים מִמַרְאֶה יוֹם נוֹרָא (37) הֵם הַמֵטֵיבִים בְּיוֹתֵר לִשְׁמֹעַ וְלִרְאוֹת בְּיוֹם אֲשֶׁר יָבוּאוּ אֶלֵינוֹ אוּלָם בְּנֵי הֶעָוֶלָה הַיוֹם בִּתְעִיָּה מֻחְלֶטֶת (38) וְהַזְהֵר אוֹתָם מִפְּנֵי יוֹם הַחֲרָטָה כִּי נִגְזָר הַדָבָר וְהֵם בְּהֶסַּח דַעַת וְאִינָם מַאְמִינִים (39) אֲנַחְנוּ נֵרֵש אֶת הָאָרֶץ וְכֹל אֲשֶׁר עַלֶיהָ וְאֶלִינוֹ יוֹחְזַרוּ (40) וּזְכֹר בַּסֶפֶר אֶת אִבְּרָהִים כִּי הָיָה צָדִיק נָבִיא (41) כְּשֶׁאָמַר לְאָבִיו אָבָּא לָמָּה תַעֲבֹד מִי שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ וְאֵינוֹ רוֹאֶה וְאֵינוֹ מוֹעִיל לך דָבָר (42) אָבָּא כְּבַר הוֹעְנַק לִי מֵהַדַעַת מַה שֶׁלֹא הִשַׂגְתָּ לָכֵן לֵך אַחֲרַי אַנְחֶה אוֹתְךָ לְאֹרַח מִישָׁרִין (43) אָבָּא אַל תַעֲבֹד אֶת הַשָׂטָן כִּי הַשָׂטָן הָיָה לַרַחֲמָן סוֹרֵר (44) אָבָּא חוֹשֵׁשׁ אֲנִי שֶׁיֵּגַּע בְּךָ עוֹנֶש מֵהָרַחֲמָן וְתֶהֱיֶה לַשָׂטָן רֵעַ (45) אָמַר הֲמוֹאֵס אַתָּה מֵאֵלָי אִבְּרָהִים אִם לֹא תִחְדַל אֲקַלֵל אוֹתְךָ וְסוֹר מֵעַלָי אֲרֻכּוֹת (46) אָמַר שָׁלוֹם עֲלֶיךָ אֲבַקֵש לְךָ סְלִיחָה מֵרִבּוּנִי כִּי הוּא קִבֵּל אוֹתִי בְּסֶבֶר פָּנִים (47) וְאֶפְרוֹשׁ מֵעַלֵיכֶם וּמֵעַל אֲשֶׁר תַעֲבֹדוֹ מִבִּלְעֲדֵי אַלְלַה וְאֶתְפַּלֵל אֶל רִבּוֹנִי אוּלַי לֹא אֶהֱיֶה בַּעֲבוּדַתוֹ אֻמְלָל (48) וְאַחַר שֶׁפָּרַשׁ מֵעַלֵיהֵם וּמֵעַל אֶלֶה שֶׁאוֹתָם עוֹבְדִים מִבִּלְעֲדֵי אַלְלַה הִעְנַקְנוֹ לוֹ אֶת אִסְחָאק וְאֶת יַעְקוּבּ וְעֲשִׂינוֹ כָּל אֶחַד מֵהֵם נָבִיא (49) וְהִעְנַקְנוֹ לָהֵם מֵרַחֲמֵינוֹ וְשָׂמְנוֹ אֶת זִכְרָם לַתְהִילָה בּפִי הַכָּל (50) וּזְכֹר בַּסֶּפֶר אֶת מוּסָה כִּי הוּא הָיָה זָךְ וְהָיָה שָׁלִיחַ נָבִיא (51) וְקָרָאנוֹ אֶלָיו מִצַּד אַלְטּוּר הַיְּמָנִי וְקִרַבְנוּהוֹ לְסוֹד־שִׂיחֵנוֹ (52) וְהִעְנַקְנוֹ לוֹ מֵרַחֲמֵינוֹ אֶת אָחִיו הָרוּן נָבִיא (53) וּזְכֹר בַּסֶּפֶר אֶת אּסְמָעִיל כִּי הָיָה מְקַיְּם הַבְטָחָה וְהָיָה שָׁלִיחַ נָבִיא (54) וְהָיָה מְצַוֵּה אֶת בְּנֵי מִשְׁפָּחֲתוֹ עַל הַתְפִילָה וְעַל הַזַּכָּאת וְהָיָה אֶצֶל רִבּוֹנוֹ מְרֻצֶה (55) וּזְכֹר בַּסֶּפֶר אֶת אִדְרִיס כִּי הוּא הָיָה צָדִיק נָבִיא (56) וְהִעְלִינוֹ אוֹתוֹ לְמָקוֹם רָם (57) אֶלֶה אֲשֶׁר אַלְלַה הֵטִיב עִמָּם מִקֶרֶב הַנְּבִיאִים מִזֶרַע אָדָם וּמֵאֶלֶה אֲשֶׁר נָשָׂאנוֹ עִם נוּח וּמִזֶּרַע אִבְּרָהִים וְאִשְׂרָאִיל וּמֵאֲשֶׁר הִנְחִינוֹ וּבָחַרְנוֹ אִם יִקָּרְאוּ עַלִיהֵם אוֹתוֹת הָרַחֲמָן יִפְּלוּ מִשְׁתַחְוִים וּבוֹכִים (58) אַחֲרֵיהֵם קָמוּ אֲחֵרִים שֶׁהִזְנִיחוּ אֶת הַתְּפִילָה וְהָלְכוּ אַחֲרֵי הַתַּאֲווֹת הֵם יוֹשְׁלְכוֹ לְגַיְא (59) פְּרָט לְמִי שֶׁחָזַר בִּתְשׁוּבָה וְהֶאֱמִין וְעָשָׂה טוֹב אֶלֶה יִכָּנְסוּ לְגַּן הַעֵדֶן וְלֹא יִקֻפְּחוּ מְאוּמָה (60) גַנֵי עֵדֶן אֲשֶׁר הִבְטִיחַ הָרַחֲמָן לַעֲבְדָיו בַּסֶּתֶר כִּי הַבְטָחָתוֹ בּוֹא תָבוּא (61) אֵינָם שׁוֹמְעִים בּוֹ דִבְרֵי הֶבֶל רַק שָׁלוֹם וְלָהֵם בּוֹ פַּרְנָסָתָם הַשְׁכֵּם וְהַעֲרֵב (62) אוֹתוֹ גַן עֵדֶן אֲשֶׁר נוֹרִישׁ לַיְּרֵאִים מֵעֲבָדֵינוֹ (63) וְלֹא נֵרֵד אֶלָא בְּצַו רִבּוּנְךָ לוֹ אֲשֶׁר בֵּין יָדֵינוֹ וַאֲשֶׁר מֵעֶבֶר לָנוֹ וַאֲשֶׁר בֵּין זֶה לְזֶה וְרִבּוֹנְךָ לֹא הָיָה שׁוֹכֵחַ (64) הוּא רִבּוֹן הַשָׁמַיִם וְהָאָרֶץ וַאֲשֶׁר בֵּינִיהֵם לָכֶן עֲבֹד אוֹתוֹ וּסְבֹּל אֶת עֲבוּדָתוֹ הֲאִם יוֹדֵעַ אַתָּה דוֹמֶה לוֹ (65) וְיֹאמר הָאָדָם הֲאִם לְאַחַר שֶׁאָמוּת אוֹצָא חַי (66) הֲאִם אֵין הָאָדָם זוֹכֵר כִּי קוֹדֶם בָּרָאנוּהוֹ בְּהֶיוֹתוֹ לֹא כְּלוּם (67) נִשְׁבַּע בְּרִבּוֹנְךָ כִּי אֱסוֹף נֶאֱסֹף אוֹתָם וְאֶת הַשָׂטָנִים אַחַר כָּךְ נָבִיא אוֹתָם מִסָּבִיב לְגֵּיהִנֹּם עַל בְּרָכִיהֵם (68) וַעֲקוֹר נַעֲקוֹר מִכָּל סִיעָה אֶת אֲשֶׁר הִרְבָּה לִמְרוֹת בָּרַחֲמָן (69) אָז אֲנַחְנוּ הַיּוֹדְעִים בְּיוֹתֵר אֶת אֶלֶה הָרְאוּיִים לְהִצָלוֹת בּוֹ (70) אֵין אֶחַד מִכֶּם אֶלָא יַעֲבֹר עֲלֶיהָ זֶה הָיָה עַל רִבּוֹנְךָ גְזִירָה נִגְזֶרֶת (71) אַחַר כָּךְ נָצִיל אֶת הַיְּרֵאִים וְנַשְׁאִיר אֶת בְּנֵי הֶעָוֶלָה בּוֹ עַל בְּרָכֵיהֶם (72) וּכְשֶנִקְרָאִים עַלִיהֵם פְּסוּקֵינוֹ בְּרוּרִים אָמְרוּ הַכּוֹפְרִים לַמַּאְמִינִים מִי מִשְׁנֵי הַמַחֲנוֹת הוּא בַּעַל הַמַּעֲמָד וְהַמָּקוֹם הַיּוֹתֵר טוֹב (73) כַּמָּה אֻמּוֹת הִכְחַדְנוּ לפְנֵיהֵם וְהֵם הָיוּ יוֹתֵר מְבֻסָסוּת וְנָאוֹת (74) אֱמֹר מִי שֶׁהָיָה בַּתְעִיָּה הָרַחֲמָן כְּבַר מַאֲרִיך לוֹ עַד שֶׁיִרְאוּ אֶת מַה שֶׁהוֹבְטַח לָהֵם יְסּורִים אוֹ יוֹם הַדִּין אָז יֵדְעוּ מִי הוּא בַּעַל הַמַּעֲמָד הַנָחוּת וְחֲיָּלָיו חָלָשִׁים יוֹתֵר (75) וְאַלְלַה מוֹסִיף יֹשֶׁר לְאֶלֶה שֶׁהָלְכוּ בַּדֶרֶךְ הַיְּשָׁרָה וּמַעֲשֵׂי הַחֶסֶד הַקַּיָּמִים לָהֵם שָׂכָר טוֹב אֶצֶל רִבּוֹנְךָ וּגְמּוּלָם חֶסֶד יוֹתֵר (76) הֲרָאִיתָּ אֶת אֲשֶׁר כָּפַר בְּאוֹתוֹתֵינוֹ וְאָמַר בֶּטַח יִנָּתְנוּ לִי הוֹן וּבָנִים (77) הֲאִם עָמַד עַל הַנִּסְתָר אוֹ קִבֵּל הִתְחַיְבוּת מֵהָרַחֲמָן (78) לֹא אֲנַחְנוּ נִכְתֹב מַה שֶׁהוּא אוֹמֵר וּכְבַר נַאֲרִיךְ לוֹ אֶת הַיִּסּוּרִים הַרְבֵּה (79) וְנִרְשֹׁם אֶת מָה שֶׁהוּא אוֹמֵר וְיָבוּא אֶלֵינוֹ לְבַד (80) וְהֵם לָקְחוּ לָהֵם מִבִּלְעֲדֵי אַלְלַה אֵלִים כְּדֵי לְהֱיוֹת לָהֵם מִשְׁעֶנֶת (81) לֹא הֵם יִכְפְרוּ בַּעֲבוּדַתָּם וְיִתְהַפְּכוּ נִגְדָם (82) הֲלֹא רָאִיתָּ כִּי שָׁלַחְנוּ אֶת הַשָׂטָנִים לְהַסִית אֶת הַכּוֹפְרִים (83) שֶׁלֹא תִזְדַרֵז עַלִיהֵם כִּי אֲנַחְנוּ כְּבַר סוֹפְרִים לָהֵם (84) בַּיוֹם שֶׁבּוֹ נֶאֱסֹף אֶת הַיְּרֵאִים לָרַחֲמָן בְּיַחַד (85) וְנוֹבִיל אֶת הַפּוֹשְׁעִים אֶל גֵּיהִנֹּם צְמֵאִים (86) אֵין לָהֵם לְלַמֵּד זְכוּת פְּרָט לְמִי שֶׁקִּבֵּל הִתְחַיְבוּת מִטַּעַם הָרַחֲמָן (87) וְאָמְרוּ הָרַחֲמָן לָקַח לוֹ בֵּן (88) כְּבַר אֲמַרְתֶּם דָבָר נוֹרָא (89) הַשָׁמַיִם עוֹמְדִים לְהִתְפַּקֵעַ וְהָאָרֶץ לְהִסְתַדֵּק וְהֶהָרִים לְהִתְמוֹטֵט כָּלִיל (90) כִּי טָעְנוּ שֶׁלָרַחֲמָן יֵשׁ בֵּן (91) לֹא רָאוּי שֶׁהָרַחֲמָן יֵקַּח לוֹ בֵּן (92) כִּי כָּל מִי שֶׁבַּשָׁמַיִם וּבָאָרֶץ יָבוּא לָרַחֲמָן כְּעֶבֶד (93) הוּא כְבַר סָפַר אוֹתָם וּמָנָה אֶת מִסְפַּרָם (94) וְכוֹלָם בָּאִים אֶלָיו בְּיוֹם תְחִיַּת הַמֵּתִים לְבַד (95) לְאֶלֶה שֶׁהֶאֱמִינוֹ וְעָשׂוּ טוֹב יֵתֵּן הָרַחֲמָן חִיבָּה (96) כִּי הִקַלְנוּ אוֹתוֹ בִּלְשׁוּנְךָ כְּדֵי לְבַשֵׂר בּוֹ אֶת הַיְּרֵאִים וְלְהַזְהִיר בּוֹ אֶת הַיְּרִיבִים (97) כַּמָּה דוֹרוֹת הִכְחַדְנוֹ לִפְנֵיהֵם הֲאִם אַתָּה רוֹאֶה אֶחַד מֵהֵם אוֹ שׁוֹמֵעַ מֵהֵם הֶגֶה (98)

    (1) פּרשני הקוראן לא עמדו על משמעותן של האותיות האלו, יש אומרים כי הרצוי מאותיות אלו הוא להבהיר את הפּלא של הקוראן כי בהן אללה קורא תגר לכופרים בתחום שבו הם מצטינים ( הלשון הערבית והמליצה שלה ). ויש אומרים שזה הוא שם לאללה. ואחרים אומרים כי הן שם לקוראן, או לסורה שבהן נפתחת, ויש עוד פירושים שכולם לא הוכרעו על ידי הנביא מוחמד עליו השלום וחבריו .

    (2) זַכַּרִיָּא: הוא אחד הנביאים האחרונים שׁל בני ישראל, ואביו של הנביא ( יחיא ) הנודע בקרב היהודים בשם ( יוחנן ) .

    (4) אֻמְלָל : בכל פעם מתפלל אני אליך, אתה הייתָ משיב את תפילתי כהלכה .

    (5) הַקְּרוֹבִים : בני משפחתו , שירשו אותו לאחר מותו .

    (6) מֵבֵּית יַעְקוּבּ : צאצאו שׁל ( יעקוב ) הנודע במקרא בשם ( יעקב ) וגם בשם ( ישראל ) . מלת היחס ( מֵ ) קובעת כי אין מדובר בכל בית יעקוב, אלא רק הישׁרים מהם, כי לא כולם היו טובים , היה מהם הטוב והרע .

    (7) יָחְיַא: בנו של זַכַּרִיָּא, אללה הוא אשר בחר לו את השם הזה, שלא נקרא בו לאיש לפניו.

    (9) האומר הוא המלאך גִבְּרִיל , הנודע בעברית בשם ( גַבְרִיאֵל ) .

    (10) עֲשֶׂה לִי אוֹת: הוא בקש מאללה את האות כדי יידע שזה דבר מטעם אללה, ואלה שבישרו לו את הילד הם מלאכים ולא השטנים, כדי יירגע לבו. אללה נתן לו האות שלא יוכל לדבר עם אנשים אם כי הוא שלם ובריא .

    (11) הַמִּחְרָאבּ : הוא גומחה בקיר מסגד , ומקומות עבודה אחרים , גומחה זו מצביעה על כיוון הקבּלה .

    (16) מַרְיַם : היא אמו של עיסא עליו השלום הנודע בעברית בשם ( יֵשׁוּ או יֵשׁוּעַ ), האחרון בנביאי בני ישראל , ונביא הנצרות .

    (17) רוּחֵנוֹ : הוא המלאך גִבְּרִיל , הנודע בעברית בשם ( גַבְרִיאֵל ) .

    (22) מָקוֹם נִידַח: פרשה מהם למקום נידח כדי לא יראו את ההריון, כי ידעה שלא יאמינו לה בנושא המלאך והבן הבא .

    (24) וְקָרָא אֶלֵיהָ מִתַחֲתֶיהָ: יש אומרים שהקורא הוא המלאך גבריל, ואחרים אומרים כי הקורא הוא הבן עצמו ( עיסא ) .

    (27) דָבָר נוֹרָאִי : הם מתכוונים לנושא הלידה , והבּן הנולד .

    (28) הָרוּן : הוא אחד האנשים הישרים מבני ישראל, הם כּינו אותה כאחותו בגלל היושר שלה. ויש אומרים כי הוא אח שלה, או הוא הרון אחיו של מוסה ( מושה ) עליהם השלום ואמרו את זה כי היא מצאצאו .

    (31) הַזַכָּאת : היא אחד עמודי האיסלאם , היא מצווה לתת צדקה לעניים והיא מחייבת כל מוסלמי המסוגל לכך. זאת נחשבת חובה מוסרית לעזור לאנשים קשי יום מבחינה כלכלית ולהפחית את חוסר השוויון.

    (37) הַמַּחַנוֹת : הם היהודים והנוצרים, נאמר גם כי הם הנוצרים בלבד .

    (41) אִבְּרָהִים:הוא אבי הנביאים, הנודע במקרא בשם ( אברם ) ו( אברהם ) .

    (43) הוֹעְנַק לִי מֵהַדַעַת: התכּוון למדעי השכר והעונש, ויום הדין .

    (48) לֹא אֶהֱיֶה בַּעֲבוּדַתוֹ אֻמְלָל: תקווה שישיב את תפילתו חיובית .

    (49) אִסְחָאק: בנו של אבּרהים מאישתו שרה, הנודע במקרא בשם ( יצחק ) .

    (51) מוּסָה : במקרא הוא הנביא ( מֹשֶׁה) .

    (52) אַלְטוּר: במקרא, הר סיני הוא הר בדרום חצי האי סיני, בימינו מכונה "הר סיני" ג'בל מוסא ("הר משה").

    (54) אּסְמָעִיל : בנו הבכור של הנביא אבּרהים, שמו בעברית הוא ( ישׁמעאל ) .

    (56) אִדְרִיס: הוא הנביא שבא לאחר אדם ולפני נוח, נודע בעברית בשם ( אחנוךּ ) .

    (58) אִשְׂרָאִיל: הוא ( יעקובּ ) , הנודע בעברית בשם ( יעקב ) , ואללה כינה אותו לאחר כך ( ישראל ) .

    (59) גַיְא : וואדי בְּגֵּיהִנֹּם .

    (66) הָאָדָם: אללה מתכוון לאובּאי בן ח'לף אל-גמחי, היה אחד הכופרים שהתנגדו בחריפות לנביא מוחמד, ודחה את עניין תחיית המתים .

    (70) לְהִצָלוֹת בּוֹ : בְּגֵּיהִנֹּם .

    (77) הֲרָאִיתָּ אֶת אֲשֶׁר כָּפַר: הוא אלעאס בן וואל , אחד ראשי המתנגדים לנביא מוחמד עליו השלום

    (97) בִּלְשׁוּנְךָ : בשׂפה הערבית .

    קטגוריות:

    משׁוב